91�첥

מהדורות דו-לשוניות: מקור ערבי ותרגום עברי בספריית אברמוב

אוסף הספרייה שלנו כולל כמה וכמה ספרים שהם שניים באחד: תרגום ומקור באותה המהדורה. מעניינים ומועילים במיוחד אלה שמביאים את המקור הערבי ואת התרגום לעברית זה מול זה ואשר אפשר למצוא אותם בספריית אברמוב.

מצד אחד, יש אצלנו ספרים ממחברים יהודים מימי הביניים במקורם הערבי ובתרגומם העברי, לפעמים גם הוא מימי הביניים ולפעמים מודרני.

לדוגמה, את ספר האמונות והדעות (כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת) מאת ר’ סעדיה גאון ניתן למצוא ב, ובעברית בארבע מהדורות שונות: שתיים עם ושתיים שמביאות את תרגומו של יוסף קאפח ביחד המקור, עמודה מול עמודה, תחת השם .

גם “ספר הכוזרי” המפורסם (ספר המענה והראיה לדת המושפלת, כתאב אלרד ואלדליל פי אלדין אלד’ליל) מאת ר’ יהודה הלוי קיים בספרייתנו במספר מהדורות ובמגוון שפות, וביניהן שתי מהדורות דו-לשוניות ערביות-עבריות. , שיצאה לאור בשנת 1887 בלייפציג, מביאה את המקור בערבית יהודית ואת תרגומו של יהודה אבן תיבון עמוד מול עמוד, ו כוללת את תרגומו של יוסף קאפח לצד המקור, עמודה מול עמודה.

הספרים האלה כתובים במקור בערבית יהודית, אחת השפות היהודיות שנולדו בימי הביניים. בשפה הזאת, היהודים כתבו באותיות עבריות, בלי להשתדל לדבוק בערבית הקלאסית, מה שפתח את הטקסטים פרי עטם להשפעה של ניבי הערבית המדוברת בסביבת כל מחבר ומחבר.

מצד שני, אפשר למצוא בספרייתנו מהדורות דו-לשוניות (עם המקור בערבית לצד תרגום עברי) של יצירות ערביות ממחברים לא יהודים. ו, שניהם מאת אל־חוסיין בן מנצור אל־חלאג’, ו, מאת מחיי אל־דין אבן אל־ערבי (תרגומים, מבואות וביאורים של אבי אלקיים; הוצאת אדרא) הן יצירות דתיות שנותנות ביטוי לזרם מיסטי באסלאם, הסופיות. “אני אהובי ואהובי אני/דיואן אל חלאג'” הוא קובץ שירה מאת אחד מחלוצי הסופיות (מבקריו ראו ביצירותיו כפירה ועליה נשפט והוצא להורג), וזה תרגומו המלא הראשון לשפה העברית. בקונטרס “בסתאן אלמערפה”, מצידו, אל-חלאג’ מביא שורת אמרות ופסקאות קצרות בתחום תורת הסוד, המלוות במהדורה הנוכחית במבחר קטעים ממחברים ערבים שהתייחסו ל”בסתאן אלמערפה”.

ב”תפלות הלב לשבעה לילות ושבעה ימים/אוראד אל-אסבוע” מאת אבן ערבי מובאות ארבע עשרה תפילות ליום וללילה, ביחד עם תפילתו “חזב אל-וקאיה/תפילה להגנה”, שמיוחסת לה עוצמה מאגית. החיבורים האלה הם חלק ממסורת מוסלמית (וגם יהודית) שרווחה בימי הביניים של כתיבת תפילות רשות. במסדרים הצופים זכו התפילות מאת אבן ערבי לפופולריות רבה ויוחסה להן קדושה מיוחדת.

נכתב על ידי אלחנדרו סוסצ’ין, השאלה, יעץ, קִטלוג